ניכור הורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו. אין לה כלל צידוק, כאשר היא מתרחשת על רקע של פרידה או יחסים מתוחים בין בני זוג ו/או כאשר אין לה כל עילה או היא נמשכת בלי גבול.
תופעה זו קיימת משחר היסטוריה, אבל המונח נטבע רק ב-1985 על ידי פרופ' ריצ'רד גארדנר מארצות הברית. הוא הגדיר אותו כמצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (הורה מנוכר), תוך תהליך של הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני (הורה מנכר). התופעה ידועה ומקבלת הד במאמרים ומחקרים אקדמיים עדכניים, כמו על ידי מערכת המשפט, וגם מוכרת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט.
המאפיינים העיקריים של התסמונת על פי גארדנר
1.הילד המתנכר עסוק באופן כפייתי בביזוי ההורה המנוכר, והוא מפנה כלפיו ביקורת לא מציאותית או מוגזמת.
- ההורה המנכר משפיע על התפתחות השנאה של הילד כלפי ההורה המנוכר באמצעות גורמים מודעים, מודעים למחצה או לא מודעים.
- בהשמצות הילד יש מידה מסוימת של זיוף, דבריו נשמעים כדקלום או כשחזור. הביטויים שלו אינם בשפתו הטבעית של הילד.
- הילד מצדיק את התנכרותו באמצעות סיפורים על אירועים פעוטים וחסרי חשיבות. כאשר מוצגת השאלה כיצד באמת נפגע מן ההורה, הוא אינו יכול לספק תשובה עניינית.
- ההורה המנכר תומך בסיפורים האלה ורואה בהם סיבה מוצדקת לשנאה ולהתנכרות.
- התייחסות הילד להורה המנוכר חסרת אמביוולנטיות : ההורה המנוכר הוא כולו "רע", וההורה המנכר הוא כולו "טוב".
- הילד אינו מגלה כל אמפתיה או התחשבות ברגשותיו של ההורה המנוכר וגם לא צער ותחושת אשמה.
- התפשטות העוינות לאחרים או למשפחה המורחבת של ההורה השני.
רמות של ניכור הורי
התופעה נחלקת ל-3 רמות:
ניכור הורי קל, המתאפיין בשיתוף פעולה עם ההורה כלפיו יש ניכור, אך בביקורת כלפיו ובהזדהות עם ההורה בעל המשמורת העיקרית.
ניכור הורי בינוני, המלווה בחוסר כבוד ובחוסר יחס מצד הילד להורה כלפיו מבוטא הניכור.
ניכור הורי חמור, המגיע לעיתים לכדי אלימות מצד הילדים, פחדים מההורה אליו פיתחו ניכור ולעיתים- סירוב מוחלט להיפגש עימו.
ניתוק הילד מהוריו
במקרים רבים הילד יתעקש כי הנתק מההורה נעשה מיוזמתו בלבד. הילד יצדיק את הנתק באמצעות טיעונים שהושאלו מדברי ההורה המנכר (לדוגמא, ילד בן עשר הטוען כי אמו היא "הפרעת אישיות לא בשלה" או "אבא שלי פדופיל"). לחלופין, הילד עלול להצדיק את הנתק באמצעות טיעונים בלתי רציונליים כגון "ניתקתי איתו את הקשר כי הוא איחר לקחת אותי מהחוג בכמה דקות".
כמו כן, הילד יפגין אדישות לרגשותיו של ההורה הדחוי ואף הבעת הנאה לסבלו של ההורה המנוכר ("שמחנו שהוא ישב במעצר") ולניסיונותיו לחדש עמו את הקשר, ובמקרים רבים ינתק את הקשר גם עם משפחתו המורחבת של ההורה הדחוי. הטיפול בניכור הורי אינו יכול להיות וולונטרי שכן הילד וההורה מתנגדים לחידוש קשר ומפעילים מאמצים לסיכול כל סממן של הצלחה. לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת לטיפול פסיכו-משפטי תחת צו בימ"ש המחייב את ההורה המנכר להביא את הילד לחידוש קשר. ללא טיפול ייעודי מסוג זה סיכויי חידוש הקשר הנם נמוכים מאוד ואף קלושים.
מה ניתן לעשות במקרה של ניכור הורי?
בתי המשפט רואים בחומרה תופעה של ניכור הורי, הן משום שיש במעשה זה חוסר הבנה אודות צרכיו הרגשיים של הילד, הזקוק לשני הוריו והן משום הפגיעה בזכותו של ההורה לקיים קשר יציב עם ילדיו. גישתם של בתי המשפט היא לבחון כל מקרה לגופו, על פי דרגת החומרה של הניכור ההורי.
במקרים קלים יותר, ניתן לטפל בבעיה על ידי קביעה מדויקת יותר של הסדרי הראייה, הקפדה על קיומם (ומתן קנסות בגין הפרת הסדרי הראייה) ולעיתים אף הרחבת היקף המפגשים, על מנת לאפשר להורה לשקם את הקשר עם הילדים.
כמו כן, לא פעם מחייב בית המשפט את ההורים לפנות לטיפול מקצועי, במסגרתו ניתן יהיה להבין מהם הגורמים לניכור ההורי, לטפל בהם ואולי להביא לשינוי חיובי ביחסים בין הצדדים. במצבים קיצוניים של ניכור הורי, בית המשפט ישקול לשנות את הסדר המשמורת ולהעביר את הילד מההורה המסית להורה השני.
פרויקט חידוש קשר
לזמן יש חשיבות רבה מאוד בכל הקשור לטיפול בנושא של ניכור הורי, וידוע שמשך הזמן עד שתיקים מגיעים לפני שופט הוא ארוך. ככל שהטיפול בניכור הורי מתעכב, התוצאה מחמירה, וקשה יותר להחזיר את הגלגל לקדמותו. כמו כן הפגיעה הנפשית בילד מועצמת.
על כן במהלך נוסד פרויקט חדש בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שבו מתנהלים תיקים בנושא של ניכור הורי ונתק בין הורה וילד במסלול מיוחד. הפרויקט נקרא "פרויקט חידוש קשר" במסגרת המסלול המיוחד התיק מקבל טיפול מזורז על ידי שופט "מיקוד". כלומר, אם השופט ה"רגיל" שמטפל בתיק של המשפחה אינו פנוי הטיפול הנקודתי בניכור עובר לשופט אחר שמרכז את הטיפול בנושא הזה בלבד. כל זה בתוך 14 ימים.
לשאלות בנושא ניכור הורי, אני תמיד זמין עבורכם.
