בדיקת נאותות, המתבצעת ע"י חוקר פרטי, נותנת לאדם פרטי או לחברה יכולת לקבל החלטות מושכלות על בסיס נתוני אמת ומידע אמין, שנאספו ממגוון רחב של מקורות.
כשמדובר בהשקעות כספיות משמעותיות, ברכישת עסק, בהוספת שותף או במשפטים בעניינים אישיים – בדיקת נאותות מונעת לקיחת סיכונים והפסדים כספיים.
כדי להבין לעומק מהי בדיקת נאותות ומהם יתרונותיה, נעזרנו בצוות המומחים של "עוגן חקירות" – שירותי חקירות פרטיות ואיסוף מודיעין עסקי.
מהי בדיקת נאותות?
בדיקת נאותות הינה תהליך של איסוף, ניתוח והצלבת מידע על אדם, עסק או חברה. היא נתפסת לא רק כבדיקה טכנית של איסוף מסמכים, אלא גם כתהליך מודיעיני, משפטי וכלכלי חשוב ביותר.
בעזרתה ניתן לאסוף ולהצליב מידע ממקורות שונים כדי לזהות סיכונים, לוודא אמינות וכן לשקול על בסיס נתונים מבוססים את ההתאמה הכלכלית, העסקית והמשפטית של פעולה עסקית משמעותית עם גורם אחר.
בעזרת בדיקת נאותות אדם פרטי או חברה יכולים לקבל מידע מבוסס וחיוני מי עומד מולם ומה מצבו הפיננסי, המשפטי והתדמיתי.
למידע נוסף על בדיקת נאותות בקרו באתר הרשמי של עוגן חקירות >>>
מתי מומלץ לבצע בדיקת נאותות?
– לפני השקעה כספית גדולה של נדל"ן, רכוש או נכסים.
– לפני מיזוג חברות, רכישת עסק או הקמת שותפות עסקית.
– משקיע פרטי המעוניין לבחון סטארט-אפ לפני השקעה כספית בו.
– לפני התקשרות עם ספק או עם נותן שירותים.
– לפני גיוס אנשי ניהול בכירים או החלטה על מינויים חשובים בארגון.
– במהלך הליך משפטי המיועד לביצוע גבייה.
– כשחברה מעוניינת להתחיל לעבוד עם לקוח חדש בעסקאות גדולות.
למה חשוב לבצע בדיקת נאותות?
– ישנם מקרים שבהם לקוחות שביצעו בדיקת נאותות באמצעות חוקר פרטי החליטו לשנות את החלטתם להיכנס לשותפות עסקית עם גורם אחר, לשנות את תנאי ההסכם שרצו לחתום עליו או להכניס בחוזה סעיפים שיגנו עליהם מפני סיכונים אפשריים.
– אחת הבעיות המרכזיות של עסקים קטנים בישראל היא בעיות גבייה מלקוחות שלא משלמים בזמן, שותפים שלא עומדים בהתחייבויותיהם או שותפויות שנכשלות בגלל סכסוכים.
– חברה יכולה להיפגע מהסתרת מידע חיוני ומבעיות שונות שהתגלו רק לאחר חתימת חוזה. אם נעשית בדיקת נאותות לפני החתימה על החוזה – ניתן להימנע מכך ע"י בדיקת ההיסטוריה העסקית והמשפטית של השותף הפוטנציאלי.
סוגים שונים של בדיקות נאותות
בדיקה אסטרטגית
בדיקה זו משלימה את הבדיקה הפיננסית, בכך שהיא מאפשרת איסוף נתונים על מידת יציבות החברה בהווה ועל התחזית העסקית הצפויה לה בעתיד. הבדיקה מתרכזת ביכולתה להצליח בשוק התחרותי, היכן מיקומה ביחס למתחרים, האסטרטגיה העסקית שלה ויכולות הצמיחה וההתפתחות שלה.
לדוגמה: לאחר בדיקת נאותות מגלים נתונים שהחברה שנבדקה הינה רווחית נכון להיום, אך היא תלויה בלקוח אחד שמהווה את רוב מכירותיה ורווחיה. זהו נתון בעייתי, שיש לשקול אותו בכובד ראש אם מעוניינים להיכנס איתה בשותפות עסקית.
בדיקה משפטית
מתבצעת כאשר מעוניינים לוודא הסכמים, חוזים פרטניים או עסקיים, תביעות פתוחות, פסקי דין קיימים והיסטוריה משפטית קודמת.
בדיקת קשרים סמויים
מטרתה לאתר "אנשי קש", כלומר: חברות הקשורות לגוף בו מתעניינים ששמות בעליהן אינם מייצגים את הבעלים האמיתיים, חוזים לא חוקיים שנחתמו על מנת להסתיר שליטה או בעלות על חברה נוספת, הסתרת נכסים בחו"ל וכדו'.
בדיקה תדמיתית ואתית
מתבצעת כאשר מעוניינים להעריך את הסיכונים שעלולים לפגוע במוניטין החברה המצטרפת, באמון הציבור בה או ליצור תקשורת שלילית לגביה. לשם כך מבצעים סקירה רחבה של התנהלות החברה בעבר ובהווה, הדימוי שלה בתקשורת, עם מי היא יוצרת קשרים עסקיים ומהם ערכיה.
דוגמה: משקיע מעוניין להצטרף לחברת טכנולוגיה מצליחה, אולם כשמתבצעת בדיקת נאותות מתגלה שהחברה קיבלה בעבר סיקורים שליליים בתקשורת, קיימות תלונות רבות על איכות שירות הלקוחות שלה וכדו'.
בדיקה אישית לבעלי תפקידים בחברה
בדיקה זו נועדה לספק נתונים על אדם המיועד לכהן בתפקיד מפתח בחברה. לכן, מטרת הבדיקה היא לבדוק את אמינותו האישית, את הרקע האקדמי והמקצועי שלו, האם בעבר היה מסובך מבחינה חוקית או בסכסוכים עסקיים או עומדות בפניו תביעות אזרחיות או פליליות. כלומר: האם הוא עלול להוות סיכון אישי, משפטי או תדמיתי לחברה.
לדוגמה: בבדיקת נאותות שביצענו במשרדנו, גילינו שאדם שעמד להתמנות לתפקיד מפתח בחברה הינו בעל חברה שמתחרה באופן עקיף בגוף שרצה להעסיקו ולכן הוא היה עלול להימצא בניגוד אינטרסים.
למאמרים נוספים בנושא חקירות >>>
שלבים של ביצוע בדיקת נאותות
הגדרת מטרות הבדיקה
– האם הבדיקה מתבצעת לשם רכישת חברה, השקעת כספים, הוספת שותף לעסק וכדו'.
– אלו תחומים ייבדקו? – משפטיים, פיננסיים, רגולטוריים, תפעוליים, תדמיתיים וכדו'.
איסוף מידע ראשוני
איתור ואיסוף מסמכים, כגון: דוחות כספיים, תביעות משפטיות, נכסים, רכוש, רישיונות ותעודות.
ניתוח משפטי, פיננסי ותפעולי
לאחר איסוף המסמכים, החוקר הפרטי ניגש לניתוח הממצאים שאסף בתחומים השונים: המשפטי, הפיננסי והתפעולי (המתייחס להתנהלות היומיומית של החברה הנבדקת).
סיכום ממצאים ודו"ח בדיקה
בשלב זה מסכם החוקר הפרטי את כל הממצאים וכותב דו"ח סיכום על הבדיקה. בדו"ח הוא מציג את נקודות החוזק של החברה הנחקרת או האדם הפרטי שנבדק, בד בבד עם פירוט נקודות החולשה שלהם (היסטוריה משפטית, חובות מוסתרים וכדו').
בדו"ח מציין החוקר גם בעיות שלדעתו דורשות התייחסות מיידית לפני ההחלטה על שיתוף פעולה עם אותה החברה, כמו: תביעה כספית גדולה שתלויה נגדה או הצהרות כספיות לא אמינות שניתנו.
כך מסייע החוקר הפרטי לאתר את הפערים בין מה שהחברה הנבדקת הציגה לבין העובדות בשטח שהתגלו לאחר איסוף כל המסמכים הרלוונטיים.
בסיום הדו"ח כותב החוקר הפרטי המלצות להמשך: האם הוא ממליץ להתקדם בעסקה כמתוכנן, האם יש צורך לשנות את תנאי העסקה לאור הממצאים, האם להוסיף סעיפי פיצוי כאמצעי הגנה או האם לדרוש ערבויות.
ישנם מקרים בהם נותן החוקר המלצה חד משמעית לסגת מיידית מהעסקה או להקפיא אותה עד שהחברה תתקן את הדרוש תיקון.
