מה לעשות כשמקבלים אזהרה בהוצאה לפועל

קיבלתם טופס "אזהרה" מההוצאה לפועל ? זה לא נעים אבל בהחלט יש מה לעשות. במאמר הבא נפרט את האפשרויות העומדות בפני אדם שקיבל אזהרה מההוצאה לפועל (נקרא לו "חייב") בנוגע לתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו. לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל יקבל החייב לכתובת ביתו טופס שנקרא "אזהרה". הטופס כולל מידע על פתיחת התיק : גובה החוב בתיק, פרטיו של הזוכה בתיק ועוד. בשלב זה נדרש החייב להחליט איך לפעול – דרכי הפעולה השונות מפורטות בהמשך מאמר זה. חלק מדרכי הפעולה האפשרויות נוגעות למצב בו החייב כופר בחוב (כלומר: טוען שהוא לא חייב אותו) וחלק אחר נוגע למצב בו החייב מודה בקיום החוב. כבר בתחילה נאמר שמומלץ לפנות כבר בשלב זה לעורך דין הוצאה לפועל וזאת גם אם מדובר בתיק היחיד או הראשון שנפתח כנגד החייב (בעיקר אם מדובר בסכום חוב גבוה). אם זה לא התיק הראשון שנפתח כנגדו והוא הספיק לצבור כבר מספר תיקים בסכום גבוה- ייתכן שהוא כבר מצוי במצב של חדלות פירעון ואז רצוי להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום חדלות הפירעון כדי שיגבש עבורו אסטרטגיה לטיפול בכל החובות באופן מאוחד (לא כל תיק בנפרד). 

אפשרות ראשונה – לשלם את החוב בתשלום אחד או במספר תשלומים: 

*המאמר נכתב על ידי עורך דין שי דנה, בעל ניסיון של מעל 20 שנה עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, טירת הכרמל נשר והקריות. המאמר מתייחס לתיק הוצאה לפועל שנפתח עקב חוב כספי.

בהתאם לגובה החוב בתיק, מחשב ההוצאה לפועל קובע פריסת תשלומים. האפשרות הראשונה והמובנת מאליה היא לשלם כמובן את החוב לפי התשלומים שנקבעו באזהרה, או לשלם את החוב בתשלום אחד (כשהחוב נמוך). תשלום מלא של החוב אמנם קשה יותר כלכלית, אבל מונע מהחייב את הצורך לשלם תשלומים נוספים בעתיד (כמו: הפרשי הצמדה וריבית, שכר טרחת עו"ד נוסף ועלות של פעולות אחרות שיבצע עורך הדין של הזוכה בתיק). את התשלומים ניתן לבצע באשראי (במוקד הטלפוני של ההוצל"פ), באופן ישיר לזוכה (תשלום ישיר לזוכה פחות מומלץ), בהוראת קבע, בתשלום מזומן בלשכת ההוצל"פ, או באמצעות העברה בנקאית. 

אפשרות שנייה- הגשת התנגדות: 

אם החייב חושב שהדרישה של הזוכה לא צודקת- הוא יכול להגיש התנגדות לביצוע החוב.זה אפשרי גם אם מדובר בהתנגדות לביצוע שטר (שטר חוב או שק) וגם אם מדובר בהתנגדות לביצוע "תביעה על סכום קצוב" : ההתנגדות חייבת לכלול תצהיר שיפרט את כל העובדות ויבסס את הנימוקים המשפטיים להתנגדות המוגשת. ההתנגדות חייבת להיות מוגשת בתוך 30 יום מהמועד בו הומצאה אזהרה לחייב. אם ההתנגדות הוגשה תוך 30 יום ממועד המצא האזהרה לידיו, יעכב הרשם בהוצאה לפועל את הליכי הביצוע בתיק ויעביר את ההליך כולו לבית משפט השלום. בית משפט השלום יידון בהתנגדות ולאחר שהחייב ייחקר בבית המשפט יחליט בית המשפט בהתנגדות (עם זאת בית המשפט רשאי גם לוותר על חקירה זו ולהחליט ללא חקירה). אם בית המשפט מתרשם שלחייב יש הגנה אפשרית בפני התביעה / שטר, אז הוא נותן לו את הזכות להגיש כתב הגנה ואז יימשך ההליך בבית המשפט כמו כל תביעה כספית רגילה. אם בית המשפט מתרשם שגרסת החייב לא רצינית ואין לה סיכוי להתקבל הוא רשאי לדחות את ההתנגדות – ואז יימשכו הליכי הביצוע בהוצאה לפועל. נציין שגם אם עבר המועד להגשת ההתנגדות (30 יום ממועד המצאת אזהרה), עדיין ניתן באמצעות עורך דין הוצאה לפועל להגיש התנגדות אבל צריך לצרף אליה בקשה להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. כמו שציינו למעלה, רצוי להיוועץ בעורך דין הוצאה לפועל אשר יבחן את פרטי המקרה ויגבש לחייב את דרך הפעולה הנדרשת בהתאם לנסיבות בתיק.

 אפשרות שלישית- להגיש בקשה לשינוי צו תשלומים: 

התשלומים החודשיים בטופס ה"אזהרה" נקבעים אוטומטית בלי קשר לנתוניו של החייב ולכן לפעמים הם גבוהים מדי והחייב לא יוכל לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו לו באזהרה. במקרה כזה הוא רשאי להגיש בקשה לשינוי צו התשלומים, לצו נמוך יותר. הגשת בקשה כזו אפשר לבצע לבד אבל מומלץ לבצע באמצעות עורך דין הוצאה לפועל. במידה ומבצעים זאת לבדכם צריך לשים לב לתקופות התשלומים שהחוק קובע: אם החוב בתיק נמוך מ-100,000 ₪ – אפשר לבקש לפרוס אותו ל- 36 תשלומים מקסימום. אם החוב גבוה מ- 100,000 ₪ : אפשר לבקש לפרוס אותו ל-48 תשלומים ולא יותר מכך. עם זאת ראש ההוצאה לפועל רשאי להפעיל את שיקול דעתו ולהאריך במקרים מסוימים את התקופות הנ"ל עד 3 שנים נוספות (הארכה של יותר משלוש שנים – אפשרית רק אם הזוכה הסכים לכך). 

אפשרות רביעית – להתייצב לחקירת יכולת כלכלית: 

עורך דין פשיטת רגל מסביר כי החייב יכול גם לבקש להגיע לחקירה בהוצאה לפועל בנוגע ליכולתו הכלכלית (אפשר לבקש להיחקר בכל לשכת הוצאה לפועל בארץ לפי בחירת החייב ואין הכרח בלשכת בה נפתח התיק). בחקירה זו יבדוק ראש ההוצאה לפועל את יכולתו של החייב לעמוד בתשלום החוב בתיק. לפני ההתייצבות לחקירה נדרש החייב למלא שאלון לפי טופס של רשות האכיפה והגבייה. לשאלון צריך לצרף כמה מסמכים ובהם: אישורי קבלת קצבה, תלושי שכר, תדפיס של כספים המצויים בקופות פנסיה/השתלמות/גמל וכו', אישור בנוגע לנכסים על שמו של החייב (אם קיימים), תדפיס חשבון בנק, תדפיס שימוש בכרטיס אשראי ופירוט ההוצאות החודשיות של משפחת החייב. 

אפשרות חמישית – להציע הסדר תשלומים מיוחד

חייב שסכום החוב שלו הוא פחות מ-50,000 ₪ רשאי לשלם אותו לפי הסדר תשלומים מיוחד (הכולל תשלומים חודשיים מופחתים), אבל זאת רק בתנאי שהחייב שילם את התשלום הראשון תוך 45 יום מהמועד בו נמסרה האזהרה לידיו. תשלום לפי הסדר תשלומים כזה יקנה לחייב כמה יתרונות ובהם: הפחתת סכומי הריבית, עיכוב ההליכים והפחתת שכר טרחת עו"ד של עורך הדין המייצג את הזוכה.

 אפשרות שישית – להגיש "בקשה בטענת פרעתי"

 כמו שהשם מרמז- כאשר החייב טוען שכבר פרע את החוב או סילק אותו, או מילא אחרי פסק הדין, או שהוא טוען שמסיבה כלשהי, הוא לא חייב למלא אחר פסק הדין. למשל: אם פסק דין קבע תשלום סכום מסוים והחייב כבר שילם אותם לזוכה לאחר פסק הדין – הוא רשאי להגיש בקשה בטענת "פרעתי". דוגמה נוספת: אם פסק הדין קובע שהוא צריך לשלם עבור בנו מזונות עד גיל 18, והבן כבר הגיע לגיל 18 (וכמובן כל תשלומי המזונות עד אותו תאריך שולמו) – באפשרותו להגיש בקשה בטענת "פרעתי". לבקשת "פרעתי" צריך לצרף הוכחות מתאימות שמראות שפרע את החוב, או שקיים את פסק הדין. ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שעד להחלטתו הסופית בבקשה שהגיש החייב, הוא מעכב את ביצוע פסק הדין (כולו או חלק מפסק הדין). נציין שראש ההוצאה לפועל מוסמך לעכב את ביצוע פסק הדין רק אם הוא מתרשם שהחייב הביא ראיות מתאימות, ושיש טעם בנימוקים שלו ובעיכוב ההליכים. אם ראש ההוצאה לפועל החליט על עיכוב ביצוע של פסק הדין, הוא רשאי גם להורות לחייב שיפקיד ערובה (סכום כסף או ערבות בנקאית) כדי להבטיח את קיומו של פסק הדין בעתיד (אם הבקשה תידחה בסופו של דבר).

אפשרות שביעית – להגיש בקשה לאחד את כל התיקים:

אם כנגד החייב כבר פתוחים מספר תיקים, החייב יכול לבקש לאחד את כולם לתיק אחד. חייב שמגיש בקשה לאיחוד תיקים מתחייב לתשלום חודשי של 3% מסך כל חובותיו בכל התיקים הפתוחים נגדו!. איחוד תיקים לא יכלול : התנגדות לביצוע שטר אשר הועברה לביהמ"ש, תיק בעניין שהוא לא כספי ותיק בעניין מזונות. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבל את הבקשה וכמובן רשאי גם לדחות אותה (אם למשל הוא מוצא שהחייב לא יצליח לעמוד בתשלום חודשי של 3% מחובותיו בגלל שהכנסותיו נמוכות). רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על ביצוע חקירת יכולת לחייב ולהחליט אחרי ביצוע החקירה. במקרה בו כל התיקים אוחדו בהחלטת רשם ולאחר מכן פתח זוכה נוסף תיק הוצאה לפועל כנגד החייב – יש להודיע לרשם והוא יצרף אותו לתיק האיחוד (במקרה זה קיימת אפשרות שהרשם יגדיל את התשלום החודשי בהתאם לתוספת הכספית של התיק שצורף). 

אפשרות שמינית – להגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון

אם לחייב יש חובות בסכום כולל של 50,000 ₪ או יותר מכך, ייתכן שהוא נמצא במצב של חדלות פירעון ואז עליו לשקול באופן רציני האם להגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון, במקום לטפל באופן פרטני בכל תיק בהוצאה לפועל. ברוב המקרים (לא בכולם) -אפשרות זו עדיפה על פני בקשת איחוד תיקים. אם החייב מצוי במצב כזה מומלץ מאוד שיתייעץ בהקדם בעורך דין הוצאה לפועל בטירת הכרמל, חיפה נשר והקריות ובעורך דין פשיטת רגל בטירת הכרמל, נשר חיפה והקריות. עורך הדין ינתח את המצב ללקוח ויבהיר מהם היתרונות והחסרונות בכל אחת מדרכי הפעולה וזאת כדי שתגובש מסקנה בנוגע לאפשרות העדיפה.

המאמר נכתב על ידי עורך דין שי דנה המשמש כעורך דין חדלות פירעון מו"מ מול נושים והסדרי חובות בטירת הכרמל, נשר הקריות וחיפה מעל 20 שנה. עוה"ד דנה מתמחה במתן פתרון כולל לבעיית החובות של החייב ומייצג מזה שנים רבות כעורך דין למחיקת חובות בטירת הכרמל, נשר הקריות וחיפה, עורך דין הוצאה לפועל בטירת הכרמל, נשר הקריות וחיפה, עורך דין פשיטת רגל בטירת הכרמל, נשר הקריות וחיפה. כמו כן משמש כעורך דין דיור ציבורי בטירת הכרמל, נשר הקריות וחיפה, מייצג בתביעות פינוי מדירה ציבורית, עתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי ו"דייר ממשיך" בדירה ציבורית. המאמר מובא לידע כללי, נכון למועד כתיבתו ואין בנאמר בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה משפטית יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.