ההיבט המשפטי של מתן וקבלת שוחד בישראל

שוחד הוא אחת מהעבירות החמורות ביותר בדיני הפלילים, המערערת את יסודות הממשל התקין והשוויון בפני החוק. בישראל, מתן וקבלת שוחד הם עבירות פליליות המוסדרות בחוק העונשין.

מאמר זה יסקור את ההיבט המשפטי הפלילי של עבירות השוחד בישראל, תוך הדגשת החקיקה הרלוונטית, הפרקטיקות השונות של מתן וקבלת שוחד, והסנקציות הנלוות לעבירות אלו.

חוק העונשין ועבירות שוחד

בישראל, עבירות השוחד מוסדרות בחוק העונשין, התשל"ז-1977. החוק מבחין בין שני סוגי עבירות עיקריות: מתן שוחד וקבלת שוחד.

1. **מתן שוחד**:

   – סעיף 291 לחוק העונשין קובע כי כל אדם הנותן שוחד לעובד ציבור במטרה להניע אותו לפעול או להימנע מפעולה הקשורה לתפקידו, עובר עבירה פלילית.

   – העונש על מתן שוחד יכול להגיע עד 7 שנות מאסר או קנס כספי גבוה.

2. **קבלת שוחד**:

   – סעיף 290 לחוק העונשין קובע כי עובד ציבור המקבל שוחד, עבור עצמו או עבור אדם אחר, בתמורה לפעולה או הימנעות מפעולה הקשורה לתפקידו, עובר עבירה פלילית.

   – העונש על קבלת שוחד יכול להגיע עד 10 שנות מאסר או קנס כספי גבוה.

מרכיבי עבירת השוחד

כדי להוכיח עבירת שוחד, יש להראות קיומם של מספר מרכיבים מרכזיים:

1. **תפקיד ציבורי**:

   – על מקבל השוחד להיות עובד ציבור, כולל פקידים, נבחרי ציבור, שופטים ועוד. החוק מתייחס גם לאנשים הממלאים תפקידים ציבוריים מטעם גופים פרטיים או ציבוריים.

2. **כוונה פלילית**:

   – הן הנותן והן המקבל צריכים לפעול מתוך כוונה פלילית. הנותן צריך להיות מודע לכך שהוא משחד, והמקבל צריך להיות מודע לכך שהוא מקבל שוחד.

אם אין מתת, והצדדים מודעים לכך שניתנת מתת, אין כוונה פלילית.

אולם מתוך המתת, ושוב לכאורה, ניתן ללמוד את הכוונה.

3. **תמורה**:

   – יש להוכיח כי ניתנה תמורה כלשהי בעד השוחד. התמורה יכולה להיות כספית, אך יכולה להיות גם כל טובת הנאה אחרת.

4.  **קשר סיבתי**:

   – יש להוכיח כי יש קשר סיבתי בין המתת (המינוי) לבין הפעולה האסורה.

5. היעדר הדדיות

למרות שפורמלית, הסעיפים דורשים שיהיה נותן ומקבל, ניתן להרשיע מקבל שוחד בלי שנותן השוחד יורשע וההיפך.

האכיפה והענישה של עבירות השוחד

עו"ד אייל בסרגליק מסביר כי האכיפה של עבירות השוחד בישראל מוטלת על רשויות החוק, כולל המשטרה, פרקליטות המדינה וגופי חקירה נוספים. בשנים האחרונות חלה  החמרה במאמצי האכיפה וההרתעה בתחום השוחד, כחלק מהמאבק בשחיתות הציבורית.

הענישה על עבירות השוחד משתנה בהתאם לחומרת המקרה והנסיבות. בתי המשפט בישראל נוטים להחמיר בעונשים על עבירות שוחד, במיוחד במקרים בהם מדובר בעובדי ציבור בכירים או במקרים שהשוחד פגע באופן חמור באמון הציבור.

דוגמאות למקרים בולטים של עבירות שוחד

במהלך השנים היו מספר מקרים בולטים של מתן וקבלת שוחד בישראל שזכו לתשומת לב ציבורית נרחבת:

**פרשת הולילנד**: אחד ממקרי השוחד הגדולים בהיסטוריה של ישראל, בו היו מעורבים אישים בכירים, כולל ראשי ערים ונבחרי ציבור.

**פרשת ראשונטורס**: פרשה בה נחשף כי ראש ממשלה לשעבר קיבל טובות הנאה בתמורה לפעולות הקשורות לתפקידו.

"תיק רשות המסים"- תיק בו לראשונה, והדבר מתקשר לעניינו, "המלצה למינוי" הפכה להיות עבירת שוחד, כאשר נותן ההמלצה דורש תמורה עבורה -רכיב ה"בעד".

טענות הגנה פוטנציאליות בשוחד

1.       יחסי חברות/בדיחות הדעת/התרברבות.

2.       עניינים פוליטיים – אין מדובר ביחסי תן וקח אלא שיחות פוליטיות שכל אחד מראה כמה תרם לאחר כשלא תרם.

3.       לא מתקיים "רכיב הבעד"

סיכום

עבירות השוחד בישראל מהוות פגיעה חמורה במערכת המשפט ובאמון הציבור במוסדות המדינה. החקיקה הישראלית מציבה מסגרת ברורה ונוקשה להתמודדות עם עבירות אלו, תוך הבטחת הענשה חמורה למעורבים.

האכיפה המוגברת והענישה המחמירה מסייעות להרתיע ולהפחית את מקרי השוחד, אך האתגר נמשך ויש צורך במאבק מתמיד לשמירה על טוהר המידות במגזר הציבורי והפרטי כאחד.